השפעת הירידה בתשוקה וביחסים האינטימיים על הזוגיות

השפעת הירידה בתשוקה וביחסים האינטימיים על הזוגיות

הצורך באינטימיות מתקיים בכולנו. זהו צורך בסיסי המבוסס על חלומות ילדות תמימים אודות אהבה מושלמת. מצד שני, אנו מכינים עצמנו מראש לאכזבה, שלא נקבל כל מה שאנו רוצים וזקוקים לו. מאחר ואנחנו מכינים עצמנו מראש לאכזבה, אנו רגישים לכל פגיעה קלה, תוך ערנות לאכזבות אפשריות. זו עלולה להיות נבואה המגשימה את עצמה, משום הנטייה לפרש כל צל של פגיעה כפגיעה אנושה בקשר הזוגי.  ואכן מחקרים עדכניים לגבי הסיבות לגירושין מראים שהירידה בתשוקה וההימנעות מיחסים אינטימיים היא תופעה מאוד שכיחה , כשליש מהזוגות מעל גיל 40 מדווחים על ירידה בתשוקה וחוסר סיפוק מהיחסים האינטימיים. וזו הסיבה מספר אחת למשברים בזוגיות והסיבה שאחראית לרוב הקונפליקטים ואף מהווה סיבה עיקרית לגירושין.

מעדויות מחקריות נראה שהתופעה הזו פוגעת באופן ישיר יותר בגברים. גברים מתלוננים יותר על תחושות של דחייה. אני מכנה את זה "תופעת הבעל הדחוי" ובקליניקה גברים טוענים שזו הסיבה מספר אחת למשבר בזוגיות. רבים ממטופלי העידו שזה הנושא שהכי מתסכל אותם ויש כאלה שאמרו שזו הסיבה העיקרית שגרמה להם לרצות להתגרש. נשים לעומת זאת פחות מתלוננות על תחושת דחיייה, הן יותר מתלוננות על כך שהבעל פחות משקיע בהן ,פחות עוזר בעבודות הבית וגידול הילדים ופחות משקיע בהן במחוות רומנטיות , כגון מתנות , יציאה לחופשה , יציאה למסעדות ובילויים אחרים.  כמו כן גם גברים וגם נשים תופסים את הירידה באינטימיות כסיבה העיקרית לבגידות ולקונפליקטים ולפגיעה קשה באמון בין בני הזוג.

גברים מתארים מצב שבת הזוג שלהם שפעם הייתה מלאת תשוקה ואנרגיה כאילו הזדקנה או התעייפה , ההרגשה היא שהיא השתנתה. איך הגברים אומרים : " אני לא השתניתי היא השתנתה, ואני מתגעגע לאישה שהייתה לי". העובדה שהאישה שלהם פחות רומנטית ופחות מעוניינת במגע אינטימי נתפסת על ידי הגברים כדחייה ועדות לירידה באהבתה אליהם. והטענה שלהם היא שהירידה במשיכה מתבטאת לא רק במין ישיר אלא גם בהימנעות מגילויי אהבה אחרים כגון פחות רצון להתחבק, לנשק  וללטף. גברים מתארים מצבים שהאישה שלהם הולכת לישון יחד עם הילדים הקטנים, וכך נמנעת מכל מגע של חיבה או אינטימיות עמם. שלא לדבר על יוזמה או פעולות אקטיביות כגון להציע מסג' , לגעת , לנשק , ללטף או ללחוש דיברי אהבה . גברים מדברים בגעגועים על התקופות שהיו ואינן שבהן האישה שלהם הייתה שותפה פעילה , מלאת תשוקה , חום , להט ואהבה . מספרים על המין הסוער ועל גילויי החיבה והחיבוקים האינסופיים שהיו בתחילת הקשר . מספרים שהיו הולכים ברחוב ומחזיקים זה בידה של זו , הולכים חבוקים , מחפשים כל רגע על מנת להתנשק ולהשמיע באוזני השני עד כמה הוא מושך ועד כמה היא נמשכת. ומוסיפים שהם כל כך מתגעגעים לתקופות האלה, כמה זה גרם להם להיות מאושרים ועד כמה זה נתן להם כוח ומוטיבציה לעבוד ולהילחם עבור המשפחה.

בטיפול גברים מעלים חששות שהעובדה שאין להם יחסים אינטימיים עם נשותיהם עלולה לפגוע ביכולת המינית שלהם ומדווחים על ירידה כללית בהערכה העצמית ובתחושת הגבריות שלהם. וככל שהמחסור באינטימיות נמשך מופיעות חרדות ומחשבות קשות על כך שהם עלולים לאבד את היכולת המינית שלהם מה שמוכח גם במחקרים שהשכיחות של תופעת אין-אונות בגברים מעל גיל 40 הינה מאוד שכיחה כיום . והפרסומים הרבים על כך מייצרים עוד סיבות לחרדה ומועקות, ובמקרים קיצוניים מביאה גברים לתחושות קשות של ייאוש ודיכאון.

המטרה שלי בטיפול היא להציף את הרגשות ששני בני הזוג חווים ובעזרת תקשורת זוגית נכונה, שאני מלמד ומתרגל בקליניקה , לעזור להם לתקשר בלי כעס ובלי האשמות , על מנת למצוא יחד את הדרך האפשרית להתקרב ולבנות מחדש את האינטימיות הזוגית ואת התשוקה והרומנטיקה שחסרה לשניהם.  המטרה היא להחזיר את השמחה לבית ולבנות את האמון ביניהם. האמון שהוא הבסיס לחיים זוגיים יחד, שהוא הקרקע הפורייה שבלעדיה האהבה לא יכולה לצמוח.  המטרה  לחזור לדרך הנכונה הדרך של " אני אעשה כל מה שאני יכול/ה בשביל שאת/ה תהיה מאושר/ת מתוך ידיעה שאת/ה תעשי/ה כל מה שאת/ה יכול/ה כדי שאני אהיה מאושר/ת.

העליתי שאלה בקבוצת נשים שהנחיתי :" כיצד אתן חושבות שצריך להתייחס ומה להגיד לבעל שמתלונן שאשתו פחות מעוניינת במגע אינטימי עימו ושמבטא מצוקה וכעס רב עד כדי מחשבות על פרידה וגירושין" . התשובות שקיבלתי היו : " הוא חושב רק על עצמו , הוא לא יכול להבין אותה , אולי היא עייפה כי הוא לא עוזר לה בבית ולכן אין לה כוח , אולי אם יעזור לה בבית יהיה לה כוח בשבילו " . " אולי הוא לא יודע להתייחס אליה ברכות ובצורה שנעימה לה ולכן היא נמנעת ממגע איתו " . היו גם תשובות כועסות יותר : " הוא צריך להתחשב בה ובעובדה שלא בא לה , היא לא חייבת לעשות עבורו דברים שלא נעימים לה". " זו זכותה לרצות שקט ופחות מגע והוא לא יכול לכפות עליה דברים שהיא לא מעוניינת בהם" . אכן דברים שנשמעים מאוד הגיוניים , אבל אני לא חושב שהם יקרבו בין בני הזוג ולא יחזקו את אש האהבה . והאם להיפרד זה הפתרון ? האם אפשר לעשות פשרה שהיא .תוותר קצת והוא יוותר קצת ?

לדעתי הכי חשוב לדבר על זה עם שניהם בחדר הטיפולים ולחשוב יחד ולייצר ביחד הצעות לשיתוף פעולה וחזרה למסלול של אהבה ואמון בזוגיות.